מהי סוכרת-diabetes mellitus ?
סוכרת היא מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם.
בשפה הלטינית המחלה נקראת Diabetes mellitus (שתן מתוק).
מקור השם: כאשר רמת הסוכר בדם עולה מעל סף מסוים (180 מ״ג/לדציליטר), רמת הסוכר הגבוהה גוברת על כושרן של הכליות לספוג אותו, וכתוצאה מכך מופרש עודף הסוכר לשתן (בעבור היו הרופא טועם את השתן של המטופל ומרגיש אם הוא מתוק או לא) – מצב שנקרא גליקוזוריה (ולפעמים גם גלוקוזוריה).
כאשר רמות הגבוהות של הסוכר בדם אינן מטופלות, הן עלולות לגרום לסיבוכים בניהם ׳כף רגל סוכרתית׳ עליו נרחיב בהמשך
סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ושיעור החולים בה גדל בהתמדה. מעריכים שבין 8% ל־9% מתושבי ישראל חולים בסוכרת וכי אצל כ־20% מחולי הסוכרת המחלה לא אובחנה, והם עדיין אינם מודעים לקיומה.
כף רגל סוכרתית
מצב "כף רגל סוכרתית" (כיב, זיהום, נמק בכף הרגל), מהווה את אחד הסיבוכים היותר שכיחים של מחלת הסוכרת.
בספרות המקצועית הרפואית מוערך , כי כ- 4%-10% מכלל חולי הסוכרת סובלים מכיבים בכף הרגל, כאשר מידי שנה, 2%-4% מהם, מפתחים כיבים חדשים.
במקרים לא מועטים עלול מצב זה להסתיים בקטיעות גפיים ברמות שונות (לפחות 50% מכלל הקטיעות בבתי החולים).
כיצד מתפתחת כף רגל סוכרתית?
אצל חולי סוכרת רבים עלולות להופיע, עם הזמן מסיבות שונות, פגיעה בתפקוד העצבים (נוירופתיה), פגיעה בכלי הדם ההיקפיים והפרעה במנגנון ריפוי הפצעים.
מנגנון הפגיעה בעצבים נובע מ׳שפיכת הסוכר׳ מהתאים בגוף לדם ובהמשך ישיר לכך פגיעה בתפקוד העצבים (נוירופתיה).
הנוירופתיה (פגיעה בעצבים) מתבטאת בחוסר תחושה הגורמת לירידה בתחושות הכאב והטמפרטורה, בפגיעה בתפקוד השרירים ולכן יוצרת חוסר איזון בשמירת מצב עצמות כף הרגל ועיוותים שלה ובפגיעה במנגנון לחות העור הגורמת ליובש של העור.
היעדר הרגשת הכאב והיעדר הרגשת טמפרטורה פוגעות בהגנה של הרגל מפני טראומה (פגיעות בשלמות העור של המטופל) ומחשיפה קיצונית לקור או חום.
לא מעטים המקרים בהם מופיעים אצל חולי סוכרת זיהומים קשים של כפות הרגליים הנובעים מחדירת גופים זרים, חבלות קשות ו/או כוויות, שבהעדר תחושת הכאב, החולה אינו מודע להן ולכן אינו מטפל בהם, עד שנעשה מאוחר מידי.
בליטת עצמות בכף הרגל גורמת להיווצרות יבלות מתחתיהן (קאלוס), שבהעדר טיפול נאות בהן יביאו להתפתחות פצעים וזיהומים.
העור היבש האופייני לסובלים מנוירופתיה סוכרתית, נוטה להיסדק במקומות רבים. בסדקים אלה נוצרים פצעים שבהעדר הגנת העור, נוטים להזדהם בקלות. פגיעה בכלי הדם ההיקפיים מביאה להפחתה בזרימת הדם הנחוץ לריפוי הפצעים ובמקרים קיצוניים – עלולה לגרום למוות של הריקמה (נמק), ללא קשר לקיום או אי קיום פצעים נוירופתיים. ההפרעה במנגנון ריפוי הפצעים (פגיעה במנגנון החיסון) מעצם הגדרתה, רק מוסיפה לבעיה, שכן זו, גם בהעדר נוירופתיה ו/או פגיעה בזרימת הדם, פוגעת קשות ביכולת הריפוי בעת שנוצר פצע
טיפים למניעת התפתחות של כף רגל סוכרתית
- מומלץ לבדוק מידי יום את כפות הרגליים בכדי לחפש סימני סכנה העלולים לגרום להתפתחות כך רגל סוכרתית, לדוגמא: הופעת אודם, נפיחות, שלפוחיות, חתכים שריטות, דימום הפרשה או פצעים. במידה ומתפתחים אחד מהסימנים, יש לפנות מיידית לרופא
- מומלץ, לרחוץ ולטפל בכפות הרגליים פעמיים ביום, תוך שימוש במים פושרים (לא קרים ולא חמים). לאחר רחצת כפות הרגליים יש לייבש את כפות הרגליים כולל המרווחים שבין האצבעות באופן יסודי ובסיוע מגבת עם עדיפות למגבת מכותנה, לאחר מכן מריחת קרם לחות על איזורים יבשים בכף הרגל ובמרווחים בין האצבעות
- מומלץ לבדוק מידי ערב את כפות הרגליים מול מראה ולבדוק שלא נכרך חוט סביב אצבעות כך הרגל
- מומלץ ללכת עם גרביים מכותנה ללא חוטים פרומים
- מומלץ ללכת בנעליים סגורות ולא עם סנדלים פתוחות
- מומלץ כי טיפול ביבלות (קאלוס) ובציפורניים יתבצע אצל מטפל שהוסמך לכך
- מומלץ שלא ללכת בנעליים יחפות בכדי למנוע פגיעה בכפות הרגליים
- מומלץ שלא לחמם את כפות הרגליים בסמוך לתנור, מים חמים או כרית חימום וזאת על מנת למנוע כוויות קשות
- מומלץ להחליף מידי פעם את הנעליים
- מומלץ לבדוק את פנים הנעליים מידי יום. בכדי לגלות אזורי חספוס הנובעים מקפלים, חתכים ותפרים בולטים). יתר על כן לבדוק שאין גופים זרים בתוך הנעליים לדוגמא, אבנים, מחטים, חוטים פרומים ועוד
- מומלץ לעשות בדיקת כף רגל סוכרתית אצל אחות מוסמכת אחת לחצי שנה
- מומלץ להיבדק ע״י רופא אורטופד עם התמחות לכף רגל כל 4 חודשים
* המידע הנמסר כאן נכתב מטעמי נוחות בלשון זכר, אך מיועד לנשים וכגברים כאחד.
* המידע הנמסר כאן אינו מהווה חוות דעת רפואית ואינו תחליף לייעוץ מקצועי רפואי
